מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ

פסק דין

התביעה הוגשה בגין הנזקים שנגרמו לרכב מבוטח התובעת בתאונה נשוא התביעה.

בתאונה היו מעורבים שני כלי רכב: רכב התובעת ואוטובוס הנתבעת. אין מחלוקת כי עובר לתאונה פנה רכב התובעת שמאלה, תוך שהוא חוצה את נתיב נסיעת האוטובוס, וכי האוטובוס פגע ברכב התובעת בצידו הימני אחורי. המחלוקת היא לגבי נסיבות הפגיעה. לגרסת נהג התובעת, הוא פנה שמאלה כאשר הצומת היה פנוי והאוטובוס עצר בתחנה. במהלך הפניה החלו אנשים לחצות את הכביש אליו ביקש לפנות, על כן הוא נאלץ לעצור רכבו מבלי להשלים את הפנייה. לפתע נפגע מהאוטובוס שיצא מהתחנה. לגרסת נהג האוטובוס, רכב התובעת החל לבצע את הפניה כאשר האוטובוס כבר היה קרוב מאוד לצומת, האוטובוס הבחין ברכב החוצה, ניסה לסטות הצידה כדי למנוע את הפגיעה אך לא הצליח למנוע את התאונה.

בחנתי את עדויות הצדדים ואת המסמכים. הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות. אין מחלוקת כי זכות הקדימה היתה נתונה לאוטובוס. אין גם מחלוקת כי רכב התובעת חסם חלק מנתיב נסיעת האוטובוס. המחלוקת היא רק לעניין השאלה אם רכב התובעת פנה כאשר האוטובוס היה רחוק דיו, כטענת נהג התובעת, או אם הרכב החל לפנות כאשר האוטובוס כבר היה קרוב מאוד לצומת, כטענת נהג האוטובוס. לעניין מחלוקת זו, נראה לי כי הדין עם נהג האוטובוס.

יתכן ואילולא היו חוצים אנשים את הכביש אליו פנה רכב התובעת, הוא יכול היה להשלים את הפניה, והתאונה לא היתה מתרחשת. אך אין זה אומר שנהג האוטובוס יכול היה להספיק לבלום את האוטובוס כאשר רכב התובעת עצר לפתע בתוך נתיב נסיעתו. לעניין זה, אינני מקבלת את טענת נהג התובעת כי לאחר שפנה עמד בכביש דקה או שתיים עד שנפגע, ולנהג האוטובוס היה די זמן להבחין בו ולבלום. אני מקבלת את עדות נהג האוטובוס כי הבחין ברכב, ניסה להימנע מפגיעה אך לא היה לו די מרחק לעשות כן. גם אם היה מקום ליחס לנהג האוטובוס אשם תורם, לו האוטובוס היה נפגע, אין בכך כדי לבסס עילה לתביעה.

על כן התביעה נדחית.

התובעת תישא בהוצאות הנתבעת בסך 1,000 ₪.

המזכירות מתבקשת לשלוח לצדדים עותק מפסק הדין.

ניתן היום, ח' אדר תשע"ב, 02 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: